לילה לא שקט

30.6.16 מיומנה של רכזת נוער:

"הלילה הלילה הלילה, שמחה גדולה הלילה..."

אז מה היה לנו פה?

רגע לפני סוף שנה, נפגשתי עם כל הצוות הצעיר (י'-יב'), הבוגר (חיילי גרעין נחל ושנת שירות)

והמדצ"ים (מדריכים צעירים) העתידים שלי, למפגש שמסכם שנה של פעילות והדרכה, אבל גם עוצר לרגע להתענג אחד מהשנייה, לחבק את המסורת שיצרנו ביחד ומאפשר גם הזדמנות להודות על כל מה שעשינו

ועל כל מה שעוד ניצור ונתחדש בהמשך ...

כדי להתחיל בטוב את הלילה הארוך הזה שלבקשת הבוגרים שלי, התחננו שנעשה "לילה לבן" ונשאר לישון במנ"ש (מרכז נוער שכונתי), החלטתי שהפעם אני מאפשרת להם את זה ונתרמת לטובת הסיפור כדי שהפרידה שלהם מהמקום לא תיהיה רגעית בלבד, הרי המנ"ש היה בית עבורם בארבע שנים האחרונות , ובכל זאת קצת קשה לחשוב שבשנה הבאה כל אחד יהיה במקום אחר ורחוק מהבית שהקמנו ביחד.

לכן תכננתי שהפרידה הזו לא תיהיה קשה מדי אבל יהיה לה מקום וזמן, כדי שהאווירה הטובה ותחושת הביחדנס תאפשר להם לתענג ולעלות זכרונות על כל מה שהיה לנו, אבל גם להפנים שכיאה לבית,

גם כשהולכים לנדוד רחוק, תמיד אפשר לחזור אליו והדלתות שלו כמו גם החיבוק שלי, תמיד מוכנים למקרה ויבואו לבקר.

הם יכולים לעוף מהקן בלי לדאוג כי אנחנו תמיד מגבים אותם.

המפגש הלילי הזה החל בארוחת ערב בסגנון משפחתי שלא היתה מביישת את ליל הסדר, בה פתחנו שולחן, אכלנו מכל המטעמים שכולם הביאו בנוסף לתרומת אוכל שקיבלנו מ"בראדלי" BREADLY האלופים!

‏Breadly - בראדלי‏-בית קפה וקייטרינג מומלץ בחום !

פתחנו שולחן עם סלטים, לחמים ופסטות כיד המלך

הרמנו כוסית לחיי השנה שעברה, קיבלנו ברכות מרביה המזכירה האגדית שלנו ויעלי רכזת החוגים המקסימה, המד"צים (מדריכים צעירים) עלו וברכו את הבוגרים שאוטוטו מתגייסים או מסיימים יב'

וגם את המדריכים הבוגרים, כנרת ודין, שגם אוטוטו מסיימים שנה במנ"ש נווה צדק (מרכז נוער שכונתי) ומשתחררים או עוזבים מסיבות צבאיות...

היה לנו כיף ובעיקר נהננו מהאפשרות של ארוחת ערב ביחד עם פסטות שהחבר'ה הכינו, לחמים וממרחים שכל אחד קנה למפגש וכמובן תרומת הסלטים והמאפים של בראדלי שפינקו אותנו באהבה והפכו את הרגע הזה לטעים במיוחד.

הרמת כוסית חגיגית

מפה לשם, עברנו לסטודיו לסדנת דרמה ופסיכופלייבק מטריפה ומצחיקה במיוחד בה גילנו את כל הכשרונות הגלויים והחבויים שבנו...

נותנים למפלס השגעון לעלות...- סדנת פיסכופליבק

לאחר מכן , קיפלנו הכל ונפרדנו מהמד"צים שפרשו לישון...ואנחנו עברנו למנ"ש עצמו (מקלט פינס) שמי שלא מכיר עדין מה זה ומה אנחנו בעצם עושים, מוזמן לקרוא גם על הפעילות התנדבותית שעשינו השנה בשכונה כאן.

ולמי שכבר מכיר, מוזמנים לעבור איתנו בדימיון מהמרכז הקהילתי למנ"ש, שם התחלנו רשמית את הלילה הלבן עם פיצות ומסיבת פיג'מות:)

בחצות התחילה התוכנית האומנותית: ניצן מדריכה מקסימה במנ"ש, התחילה עם סרטוני סוף שנה לא יצוגיים אלא יותר אינטימיים ומרגשים במיוחד, ואף הכינה לנו ברוב כישרונה, משחק KAHOOT אינטרקטיבי מדליק (משחק של שאלות ותשובות שעונים עליהם דרך הסלולרי ) עם שאלות קשות במיוחד על המנ"ש ועלינו.

KAHOOT - משחק אינטרקטיבי מדהים לנוער

אחרי זה עברנו לשלב הברכות והמתנות, והיינו משוכנעים שזה יקח גג שעה וחצי ואחרי זה ודאי נתחיל בסדנאות שהצוות הכין כדי למלא את השעות הקטנות...אבל, כיאה לנו היו לנו יותר מדי מילים טובות להעניק אחד לשני, יותר מדי חיבוקים ומתנות ורגעים מרגשים עד טירוף ומצחיקים עד כדי מצב כפית...

בכינו וצחקנו ופשוט הזמן עבר וגילנו שהשעה 05:00 בבוקר.

חממה של אנשים טובים

דקל, המדריך הצעיר שלי ודין וכנרת החיילים שלי, רגשו אותי עד מאד במתנות שלהם מלאות המחשבה ובנתינה האדירה שהעריפו עלי במילים ובמעשים .

אנשי חינוך בדרך כלל לא מגיעים לקצור את הפירות שלהם באותה הקדנציה, אבל הפעם זו הייתה הזדמנות מדהימה ואני לא יכולתי שלא להתרגש:)

הבוקר בא כל כך מהר...

בקנה עוד תכננו הפתעה לצוות, חשבנו שלפחות יישנו איזה שעה ונעשה להם השכמה רצינית ישר לארוחת בוקר בזריחה בחוף מאנטה ריי ששכן לנווה צדק ...אך בשל הזמן שחלף, והעובדה שהשמש כבר זרחה לה, הכרזנו בקול על התוכנית המסכמת וצעדנו יחד עם ציודים וארוחת בוקר מפנקת עם מאפים שתרמה לנו לבוקר קונדיטורית דלאל השכונתית (כן, כן, אנחנו בהחלט יודעים לפנק!) ישר אל הפיקניק שלנו בים הגדול.

זריחתה של השקיעה

עייפים אבל לא רוצים שהרגע יגמר...

וביחד פרסנו מחצלות על הים , פתחנו ארוחת בוקר בזריחה, הערנו את תל אביב- יפו ופצחנו במלחמת מים אדירה כדי שלא נשכח את הרגע הזה ואת הביחדנס שלנו .

מנ"ש נווה צדק- רגליים על הקרקע אבל עם חלומות באוויר

מילת תודה לכל מי שתרם להצלחת הלילה הלבן הזה

צוות יקר שלי, אתם תותחים/יות ואני אוהבת ומעריכה כל אחד ואחת. בהזדמנות זו אני רוצה להזכיר לכל המסיימים שעוד רגע פורסים כנף, שהבית שלנו פתוח תמיד ואתם/ן בני ובנות הבית, מוזמנים לבוא ולבקר ולחבק בכל שלב שנחסר לכם או אתם לנו...וזה ודאי יקרה הרבה.

לי היה העונג והגאווה להכיר וללוות כל נערה ונערה מהנבחרת המדהימה שלי, ולראות איך פרחתם וצמחתם להיות אנשים נדיבים, מלאי נתינה, רגישים לאחר ומחבקים את השונה ואת מה שלא בדיוק כמוני וכמוך.

אבל במקביל גם מאד חזקים ומנהיגים ממקום שהוא תמיד בגובה העיניים ואף פעם לא על חשבון מישהו אחר.

וזה הרי כל העניין,אני מרגישה שיצרנו כאן חממה של אנשים שעברו תהליך של התפתחות וגדילה, הכירו דברים חדשים בעצמם, הובילו אחריהם פרויקטים ואנשים, ראו את הכוח והעוצמה שיש בעשיה קהילתית ולטובת אחרים ובמקביל בכל שלב של נתינה החוצה, גם ראו איך זה חוזר אליהם בכפולות וגורם להם להרגיש אהובים ומוערכים מבפנים.

היה לי כיף גדול שהייתם חלק מהבית /מהמנ"ש שלי!