תתחדשו
- זמן איכות- דנה סתוי
- Oct 1, 2016
- 4 min read
שנה טובה והזדמנות להתחדשות, לשינוי ולצמיחה פנימית אצלי ואצלכם
לפעמים כשאני מרגישה שאני משתנה, אני לא אוהבת את ההרגשה הזו ...אבל משהו בפנים אומר לי שזה לטובה, שאני צומחת,
שאני מגדלת עוד ביטחון עצמי ועוד עמוד שדרה ועוד הבנה עמוקה לגבי מה האמונות שלי והעקרונות שלי ומה אני מוכנה לוותר ולמחול ועל מה פחות.
הרגשתי את זה השנה בזירה שתמיד היתה נקודת הכוח שלי, העבודה החינוכית שלי כרכזת נוער בנווה צדק.
פתאום אחרי חמש שנים של עשייה דומה ותחושה שכבר עשיתי רבות וטובות, גידלתי דור לפי הערכים שלי וכעת הוא נפרד ממני ואוטוטו מתגייס ,
ואולי זה הסימן שלי לפרוש בשיא, ואולי תחושה שמיציתי או שאין לי מה לחדש...מצאתי את עצמי בתחילת שנה עם הרגשה של חוסר נוחות.
צומחת...
התחלתי לשחק עם הרעיון שאני צריכה לחדש משהו בשגרה שלי, כי ברגע שאני מתחדשת וממציאה את עצמי מחדש, אני טובה פי אלף יותר לחניכים שלי ולעצמי בעיקר.
אז התחלתי לטייל בין כיווני לימוד חדשים, והתבייתתי על תואר שני במנהיגות קהילתית ברוח היהדות במכון שכטר בירושלים.
איזה לחץ וחשש זה לפנות יום בשבוע מעבודה ומעשייה החינוכית שלי לטובת...עצמי!
איזו הרגשה זו לשחרר...קשה, אבל גם נכונה לי כרגע.
אמרנו ששינוי זה משהו שלפעמים עושה לנו לא נעים בכיסא , כי צריך לזוז , וכבר חיממנו את הכסא וקשה לקום ממנו ולצאת למקום חדש...
אבל אני יודעת שזו גם הזדמנות בשבילי לקבל פרספקטיבה חדשה על מה שאני עושה, או השראה ועניין שאוכל להביא אותו לשדה החינוכי שלי, או אפילו מוטיבציה חדשה לפתוח מסגרות חינוך בלתי פורמליות חדשות ולהעז יותר , או לחשוב בכיוונים שלפני לא היה לי אומץ או שנשארתי מדי באזור הנוח שלי .
"...משנה לשנה אני הולכת ונחשפת, מעונה לעונה אני מתקלפת, מסירה את כסותי הישנה מקפלת אותה בפינה ומסתכלת"
שינוי זה בלגן בקישעקע, אבל זה גם צמיחה מבפנים...משהו בי מקווה ש"משנה מקום משנה מזל" ואולי מספיק שאעשה את התנועה הזו הצידה,
כדי שיתחולל בחיי "אפקט דומינו" ויביא לי דברים חדשים לחיי כמו אהבה וזוגיות או כמו יותר זמן לעצמי, לחברים ולמשפחה ושאני אשתדרג ואשתפר כאשת חינוך ואחדש לעצמי כדי להיות משמעותית הרבה יותר וממוקדת הרבה יותר עבור הנערים והצוות שלי.
אני תמיד מעודדת אחרים לנוע בעקבות החלומות שלהם, השנה אני עושה בדק בית לגבי החלומות שלי, מה כבר הגשמתי ומה עדיין לא,
לאן הייתי רוצה להגיע ולאן פחות...ואיזה מן בן אדם הייתי רוצה להיות .
וכשאני מרגישה לא בטוחה או שאיבדתי כיון ...אני חוזרת הביתה לנקודת האיפוס שלי.
"כשעצוב ולא הולך כשמפחיד ומסתבך אני באה אליכם אני באה אליכם האוטו שט על פני הכביש כנראה גם הוא מרגיש אני באה אליכם אני באה אליכם אבא יגיד "הגיעה הנסיכה" אמא ברגע מוארת משמחה "
מירי מסיקה- באה אליכם
יש לי יום יום חג
ואם כבר לחזור הביתה, חגים זה ה-זמן של משפחה, חוזרים להתכרבל בין אנשים שמכירים אותך משהיית קטן, ואוהבים אותך ככה כמו שאת ...
אני תמיד נדהמת מהמטען אנרגטי שמשפחה מטעינה אותך מחדש. החיבוק, המילה הטובה , השיחה המדרבנת, הדאגה האמיתית, האכפתיות לדעת מה אני עושה היום ומה בחיי, כל אלה מסמלים לי משפחה.
מסי-בת - meet zoye
היום אירחנו את המשפחה מצד אבא להרמת כוסית חגיגית לפני השנה החדשה שכבר בדלת, ולכבודה של זואי, הנכדה/האחיינת החדשה
והתוספת היקרה למשפחה שלנו.
ללא ספק דור חדש גורם להתרגשות מצד כולם, לגאוות יחידה בשבט שלנו שגדל משנה לשנה, ולאהבה מתעצמת .
ההתחדשות הזו מדרבנת אותי לנוע קדימה ולא להתקע במקום...אני רואה איך אחרים זזים לכיוונים חדשים, וזה נותן לי כוח ..אמונה שגם אני יכולה.
אלבום תמונות משפחתי- קצת ביחדנס לא מזיק לאף אחד...
מצרפת שיר שאהבנו שהתאים לרגע הזה שכולם התאספו יחד ,ביחד עם שינוים קטנים שיתאימו למשפחה שלנו ולחיי השנה החדשה.
מאחלת שהשנה הזו תביא לנו עוד סיבות למסיבות, עוד הזדמנויות להתאסף יחד ועוד רגעים של אוכל טוב, חיבוק חם, יין משובח ואנשים שאוהבים...
תפרשי מפה לבנה / פזית ראובן יא בינתי, כך סבתא מזל אמרה. מפה לבנה לכבוד ראש השנה. ותיישרי אותה, שלא יהיו קמטים, ככה, שכולם יישבו ויהיו מרוצים. קמטים של השנים, וקמטים של הויכוחים את יודעת לפני כל חג מתחילים העניינים. מריבות יש בכל משפחה, אל תדאגי "יא בינתי" זה בונה את הקשרים. כי מה זה משפחה, אם לא אוסף של מריבות ושמחות? גם כשהם היו קטנים, שניים עשר אחים והיו רק שני חדרים היו רבים. היו עושים הרבה בלאגן, ותראי, עכשיו הם בקשר מצויין. תפרשי מפה לבנה על השולחן, עוד מעט נשים את הדג והרימון ושאר הסימנים. שנרגיש איך אנחנו מתקרבים. תפרשי מפה לבנה, בשביל השנה החדשה. כבר חודש מתכוננים כאן בשכונה, היית צריכה לראות, איך על כל חבלי הכביסה הייתה תלויה טלית ועוד טלית כמו תפאורה לפני ההצגה. והגברים, קמו מוקדם בבוקר לסליחות. סבא שלך לבש את הכיפתן הלבן והיה הולך אל בית הכנסת עמד שם כמו חתן, כמו חתן, ביום החתונה וביקש מאלוהים בשביל כולנו- מחילה. אבל הכי חשוב בינתי כך היא אמרה, לנקות את הלב. לא להשאיר טיפה של כעס כי הלב התפקיד שלו לאהוב, והרבה. פעם, בטריפולי לפני ראש השנה, היינו צובעים את הקירות בלבן כי הקירות שמעו הרבה דברים ולא רק דברים טובים, היא לחשה. אז צבענו אותם לכסות על הבושה. עבדנו הרבה שעות שידע, ההוא שבמרומים שהכוונות שלנו רציניות. תפרשי מפה לבנה יא בינתי ותזכרי שאת חלק מעם סגולה
restart
אז בינתיים, מנסה לאזן בין חדש וישן,
בין השגרה והמסורת שיצרתי וחשוב לי לשמר ממש כמו "מפה לבנה כל ראש השנה", סמל למשהו כמעט אוטומטי שעושים כל שנה וגם בי לפעמים יש "מפות לבנות" שאני פורשת כל שנה וחוזרת על עצמי, על אותם מנהגים, ואותם ריטואליים שסיגננתי לעצמי עם הזמן...
ומצד שני, יש את המקום שבי שרוצה לחדש, "לנקות את הלב", להתפתח, לצמוח, ללמוד, להחכים עוד, לעשות "ריפרש" (איתחול) על כמה דברים ולנסות מחדש.
מברכת את עצמי שגם אצליח...ומברכת גם אתכם שתתחדשו מבפנים או מבחוץ ואם משהו לא מסתדר...תזכרו תמיד שאפשר לחזור למקור,
ולנסות מחדש...מקסימום, נצליח!
שנה טובה,
דנה
Comments