מיומנה של רכזת נוער: יש לי יום הולדת

צוות יקר, מצאתי את המילים המתאימות לסכם את היום הקסום הזה... לגבי האירוע שהכנתם לי בהפתעה...

היה מקסים וממלא ממש באהבה שאני מודה כעת מולכם שקצת תהיתי לגביה ולגבי הדרך שעשינו עד כה, בחודשיים האחרונים...

כשראיתי שמדריך בוגר ואחכ חלק מהמד"צים הולכים לדרכים אחרות ולא נשארים, ושהנוסחה שלנו שתמיד התגאתי בה שהיא עובדת...פתאום לא עבדה לי, זה גרם לי לפקפק בדרך ולחשוב שאולי הכל היה אצלי בראש ולא באמת קרה...

הרגשתי את האהבה שלכם כמובן, אבל התחלתי לתהות אם הקסם אולי פג.

וגם ההתגיסות שלכם לעזרתי להרים לי את המצב רוח, וגם החיבוק שלכם היום במסיבת יום ההולדת, והסרט שהכנתם בהפתעה שבאמת הוא אחד הפיבוריטים שלי, כי הוא מראה את העשיה שלנו כמו שאתם מבינים אותה...

פתאום זה הרגיש שהתסריט שהרצתי לעצמי בראש, הוא אותו תסריט שרץ גם אצלכם....וזה מה שריגש אותי בעיקר...שיש כרובית(ערך משותף למי שלא מבין בכרוביות) למרות הכל:)

אז תודה על ההזדמנות לראות מה המסגרת שיצרתי באמת בשבילכם...ותודה על החום והאהבה שאין כמוה ומטעינה אותי באלפי מצברים...גם בימים שמחים וגם בימים שפחות:)

אתם אהובים ומרגשים ממש ואני שמחה לראות כמה הבית הזה יכול לגרום לאנשים להתחבר...

גם אם לא התראנו חצי שנה ויותר כמו במקרה של עמית שהיתה מדריכה במנש בעבר והגיעה לבקר, תמיד ממשיכים מהנקודה שהפסקנו כאילו הזמן שעבר לא משמעותי בכלל,

ותמיד מרגישים בנוח לחזור גם אם עברה שנה ושנתיים כמו במקרה של דור שהגיע היום למסיבה (דור היה חניך ארבע שנים במנש) ויש כמובן עוד רבים ואחרים שכבר הכרתם:)

או גם אם אתם מרכזים מנשים בעצמכם (רמז לדין וכנרת שהיו מדריכים בוגרים שלי והיום רכזי נוער בעצמם..חח) ועדין חוזרים לבקר מכיון שחשוב לכם לשמור על הקשר עם בסיס האם...