חאפלה תל אביבית

יום שישי, שעון מראה צהרים ואני בדרך לכרם התימנים לחאפלה....מה אני אגיד לכם?! ממזמן לא הייתי בחאפלה כזו...הדבר הכי שמח בעיר!

אני יורדת מהבית ברוטשילד לכיון שנקין מטה מטה עד שוק הכרמל, השמש פחות שקרנית, הקפה טו גו, והצלילים מתחילים לנגן באוויר...המון בתי קפה קטנים נפתחו בכרם התימנים בשנים האחרונות וזה מרגיש כמו סצנה חדשה ומרגשת...לא מה שאתם מכירים!

תמונות מפינות חמד מרחוב שנקין ועד שוק הכרמל

אני מתפתלת בסמטאות עד רחוב מל"ן פינת יום טוב, נושין וענת כבר הגיעו ומדווחות שכדאי ושהלהקה כבר עלתה לנגן, אני מתרשמת מכמות החבר'ה הצעירים והאווירה המשגעת ושם זה נפתח...אנשים שרים בקולי קולות לצלילי העוד והדרבוקה :"חסידה צחורה נא אמורי, התישאי ברכתי לאימי..."

חסידה צחורה/ אלכסנדר פן

חסידה צחורה נא אמורי

התישאי ברכתי לאימי

הוי אימי דמעתי לא תכירי

מרחוק תשמעי אנחתי

מרבדי האביב נפרשו

כל היקום לתחייה כבר קם

רק עיניי מבכי נמסו

בלבי היגון והמר

הזמיר והדרור חזרו הלכו

ויחיו את קינן

מלפני הדרכים נסגרו

מלפני הבוגדים הרעים

מה לי פה בנכר אסבולה

כציפור הכלואה בכלובה

אם חזון המוות יועילה

האשוב לראותה עוד פעם

"חסידה צחורה נא אמורי..."

הלב נפתח, וגם הדלת אחרי שהשומר מנע בגופו מעוד אנשים להכנס מרוב שהיה עמוס, אבל כל כך מסקרן מה שהולך בפנים שאני מחכה בצד ליד הכניסה וברגע הנכון שכמה אנשים יוצאים, והשומר מראה סימנים של כניסה, אני זורמת פנימה....והחיוך עולה לי לפנים.

הקולות של פיראוס וכרם התימנים-צולם ע"י דנה סתוי

כל הידיים מורמות, האנשים רוקדים ושמחים, הלהקה מנגנת ויש לי הרגשה שהגעתי למסיבה הכי טובה בעיר!...חאפלה אמיתית.

הלהקה מסתתרת במרכז החלל ומרקידה את כולם, מדי פעם רואים תווי פנים של הנגנים והזמר, שעטופים מעגלים אנושים של אנשים שמצלמים או מוחאים כפיים, מדובר בלהקת צלילי העוד המקוריים, בני הבית של כרם התימנים ושוק הכרמל ויש תחושה של היסטוריה קטנה...המקום המקורי שממנו צמחו שירים ומשוררים האהובים על סבא שלי הספרדי וסבתא שלי הטריפוליאית ואבא שלי ואמא שלי ואני.

אווירה משגעת של קצב, בירה וקבלת שבת קצת אחרת- צולם ע"י דנה סתוי

בין שיר לשיר האווירה מתחממת, אנשים תופסים מקומות טובים יותר ומתמקמים על הרמקולים ועל כסאות ורמפות וכל דבר שיכול להביא אותם להרגיש קרוב יותר למה שקורה כאן, הבירות מנגנות צלילים משלהן כשהן מתנגשות אחת בשנייה ל"לחיים", ואגן הים התיכון זז לפי הקצב ומענטז בקצב הנכון.

כולם, תלאביבים וצפון ודרומים, אשכנזים ומזרחים ומשתכנזים ומתמזרחים, הכל מתמזג שם בין החיוכים והשמחה של האנשים שבאו לכמה שעות לשכוח וכמה שעות לברוח וכמה שעות של להרגיש טוב ולתת לשישבת להכנס קצת אחרת.

אני בינהם, מתחילה ביישנית מאחורי המצלמה, אבל לאט לאט זה סוחף גם אותי ואני מתחילה לשיר ולרקוד ולמחוא כפיים ולהיות חלק מהרגע....מתחברת למה שאני אוהבת, מוזיקה טובה וקצב נכון ואנשים שבאו להנות.

המון זמן לא רקדתי ונזכרתי כמה זה עושה לי טוב.

ואז מגיעים שירים כמו "פלפילו" של הגשש החיוור ו"איילת חן" :

איילת חן /רבי שלום שבזי

"אילת חן בגלות תסמכני ובלילה, ובלילה בתוך חיקה מלוני אילת חן בגלות תסמכני ובלילה, ובלילה בתוך חיקה מלוני (...) בהיכל בת מלכים הכבודה ושולחנה, ושולחנה מזומן להמוני בהיכל בת מלכים הכבודה ושולחנה, ושולחנה מזומן להמוני "

רק אומרת שהכתובת היתה על הקיר...אם בבת מלך עסקינן:) - צולם ע"י דנה סתוי

אילת חן- ביצוע של להקת העוד - צולם ע"י דנה סתוי

ואנשים מתחברים מהר אחד לשני, מעגלים על מעגלים של אנשים על טרסות סביב הלהקה ממש כמו חצרות ספרד של פעם, נותנים להם כבוד וגם נחת, מכבדים את הסיפורים שמתבלים את השירים לגבי התקופה של אז, שבה התחילו לנגן בחאפלות, בחצרות ובגינות של אנשים בשכונה ולהקליט על תקליטים וקסטות שבאו מאוחר יותר...שיעור היסטוריה וספרות מתוגבר.

מעגלים מעגלים- הלהקה במרכז ומסביבה ההמון המשולהב- צולם ע"י דנה סתוי

הסיפור המוסיקלי שמאחורי הקמת צלילי העוד

סורו ממני/אלכסנדר פן סורו, סורו מני, יגון, קדרות ומחשבה הן חי אני, חי עודני שכר אשתה ואהבה. לחייך, יפתי, אחותי הקטנה. ומחר ישאני גל, אל יודע אנה.

גדליה רבע איש - בביצוע צלילי העוד- צולם ע"י דנה סתוי

עוד שיר או שנים, ואני מתחילה להתגלגל החוצה לפני שיגמר וכל ההמון הזה ירצה גם לצאת מפתח המועדון הקטנטן...יוצאת על הרחוב שמחובר לשוק הכרמל כמו עורק ראשי וורידים, מחפשת לי וריד פחות הומה ללכת בו בין תבלינים ותמרים וריחות של סירים לארוחת שבת, ובין בתי קפה קטנים שגורמים לי לרצות לזכור איפה הם ממוקמים רק כדי שאוכל לחזור אליהם ביום אחר ולהביא חברים שירצו להצטרף "לסיור שישי שלי".

פינות חמד בשוק הכרמל וכרם התימנים- צולם ע"י דנה סתוי

תל אביב שווה, אין ספק שיש לה את זה. היא מגוונת ומספקת פלאז'ר גם לאנשים שרוב זמנם מוקדש לביזנס כמוני.

היא מצליחה להיות גם התדמית הצפונבונית השיקית והאינטליגנטית וגם פרח השכונות והכל במקום אחד...מצליחה לגרות אותך עם דוכני קציצות שיש להם אג'נדה חברתית ועם דוכני תכשיטים וחמסות עם קמעות למזל טוב וברכה.

ויש לה אספרסו ומקיאטו קטן ושטורדל תפוחים ובוטיק אופנה באמצע השוק וחנות לכלי בית ...יש בה הכל בביס אחד.

קמעות וקציצות בשוק הכרמל- צולם ע"י דנה סתוי

אבל וזה העיקר חברים, אתה לא רואה את זה ברושם הראשוני שלה, כדי להכיר אותה יותר אתה צריך לחקור ולהכנס לסמטאות ולסירים ולמנגינות ולהכיר אותה מבפנים ולראות שהיא לא כמו שחשבת.

היא מיוחדת ויש לה אופי שאין לאחרות וזה מה שהופך אותה לחאפלה הכי טובה בעיר.