ניקח לנו יום- או מה המשותף למיטל, טליה ועתליה?...הרמז בפנים!

אתם לא מבינים מה היה לנו באותו יום?! מכיון שהייתה למיטלית (חברתי הטובה מכיתה ז) יום הולדת, אז החלטנו שזו סיבה למסיבה וקפצנו לסיור קולינרי מטריף את החושים עם עתליה הנהדרת

אי שם בעין כרם הקסומה.

מילה על עתליה, היא השראה אדירה בשבילי, שפית צעירה וסופר מוכשרת שיצרה במו ידיה ומחשבותיה, את הבראנץ הסודי הכי מפורסם בעין כרם, מארחת בביתה הפרטי ארוחות ,חתונות קטנות, מפגשים חברתיים ועסקיים, ואפילו אורחים מחו"ל ומבקרי אוכל יוקרתיים שבאים במיוחד אליה כדי ללמוד איך היא עושה את הקסם המיוחד שלה. בין כל הקסמים והחלומות שהיא מגשימה לעצמה בכישרון רב, עתליה פרסמה בהד-סטראט (קידום המונים) חלום להפיק ספר מתכונים נדיר עם מתכונים מיוחדים מעין כרם ואנשיה והציעה בתמורה לתשורה בקידום הספר, סיור טעימות בהדרכתה האישית.

מיטל, עתליה ואני ברגע של סלפי

אז היינו חיבות לבוא! גם יום הולדת לחברה טובה שידעתי שזה בדיוק מה שיעשה לה את היום וגם הזדמנות לפרגן לעתליה על הדרך ולהינות מעין כרם שאין כמוה. אז הגענו למסעדת כרמא, נפגשנו בעתליה שחיכתה לנו עם "בויוס" (בורקסונים חמים מהתנור) והכירה לנו את שאר חברי הקבוצה ומשם התחלנו בין סיפורים על המקום וכל מיני תבלינים שהיה לה להוסיף, להכיר כמה אנשים מקומיים שהמומחיות שלהם היא אוכל. ..והחוויה הייתה נהדרת ! נפגשנו עם שוקוליטרית שהייתה פעם הייטקיסטית וחשבה שזה לא היעוד האמיתי שלה, אז היא החליטה לעשות שוקולד, ואחרי שטעמנו, חשבנו שזה חלום די מתוק.

"אני אוהבת שוקולד ועוגות גבינה וארטיק וסוכריות ותות גינה, אני אוהבת ימי הולדת ושקיות עם דברים טובים ואת הירח ועוד כמה כוכבים... "(יהונתן גפן)

משם טיילנו בין הסמטאות עד למדרגות גן עדן , שם בירידה גילינו את בניה שהיא דמות רוחנית מאד מיוחדת שהגישה לנו קובנה רותחת עם רסק , חריף וביצה קשה ובתוך הבית היפה ועתיק שלה , עטור בחפצים ישנים שקיבלו הזדמנות שנייה להיות דברי אומנות או עציצים לתפארת...גילינו שם שכמו הסיפור של החפצים בבית ,זה גם קצת הסיפור של המארחת.. שהחליפה את שמה מאיריס לבניה וחזרה בתשובה ולאחר מכן מצאה לה מקום משלה בקשת היהודית ויצרה לעצמה פינה חמה בלב של עין כרם ...וגם בלב ובבטן שלנו .

Stairway to Heaven- גם לד זאפלין היו רוצים להצטרף לסיור של עתליה

אם משהו משתנה בעולמך..." אל תיבהל עכשיו זהו רק ניקיון לכבוד מלכת האביב

כן, ישנן שני דרכים ללכת בהן אבל בטווח הארוך עדיין ישנו זמן לשנות את הדרך שבחרת

....וזה גורם לי לתהות

(מדרגות לגן עדן / Led Zeppelin)

הבית של בנייה והקובנייה (קובנה של בנייה) הכי מפורסמת בכפר

באווירה החיובית הזו עם כוסות של יין שהגישה לנו עתליה, המשכנו לרדת לכיון היעד הבא, הבית של דליה ועזרא, כבר מהחצר הרחבה בשיחי שושנים

וקערות של שום בכניסה, התנגנו צלילי עוד ומוסיקה בוכרית שגרמה לנו לפצוח בריקודים סוערים של דבקה למתחילים...המארחת כבר חיכתה לנו לספר על העדה שלה ועל הזוגיות עם עזרא, בעלה וגם על העובדה שיש להם נכדה בדרך בחדר לידה... ומיטל שהיא חובבת גיטרות מושבעת, מצאה משותף עם עזרא שהראה לה מגיטרות החשמליות שלו וסיפר בצניעות שפעם ניגן עם זוהר ארגוב בתחילת דרכו, אבל כשזה ביקש ממנו לעבור לעיר הגדולה, עזרא סירב בנימוס ונשאר מחויב לעין כרם ולדליה שלו...מהמפגש הזו יצאו ניגונים נהדרים

כורדיה בעמק התימנים - אני, עזרא ,מיטל ודליה

ובתוך כל הסיפורים על המסורת ועל המודרנה, ועל המנהגים של פעם בדור של הוריה מול המשפחה שהקימה לה עם בנים וכלות מכל מיני עדות, או אגנדות טבעוניות, או צמחוניות...בתוך כל זה, הגיעו צלחות הקובה סלק ישר מהסירים הגדולים שלה אלינו ...וגרמו לנו בכל ביס להבין שיש דברים שלא משתנים. אוכל של אמא, זה אוכל של אמא ...בכל הדורות זה משאיר טעם של עוד.

כורדיה בעמק התימנים- סירים של אמא

ומשם נפרדנו עם חיבוקים ונשיקות ותודה על האירוח הלבבי ועלינו במעלה המדרגות חזרה למרכז הכפר להכרות עם דוכן...דוכן של חשמלאי, שבערב הופך לאופה וגם האישה מכינת ריבות טריות וממרחים מפירות וירקות השדה הקרוב ובכל יום שישי בצהרים הם מוציאים דוכן לרחוב, עם שמשיה, שולחן ועליו הממרחים, הלחמים, והריבות, עם מחירון קטן ו...קופה כדי שכל מי שרוצה יוכל לבחור מה לקנות, ואת הכסף לשים בקופה שניצבת שם להזכיר שיש אמון עדין באנשים...ושגם בישראל השובבה, אם נותנים בך אמון, ברוב הפעמים אנשים בוחרים לנהוג בהגינות בחזרה, מתרגשים מהמחווה האנושי, או מופתעים, בכל מקרה הסחורה טרייה והמבחר לא מאפשר לפספס את השופינג הכי טוב בעין כרם:) קניתי ריבת תאנים ולחם כוסמין משגע רק כדי שאוכל להגיד שהכין את זה חשמלאי שהוא בעצם אופה...מי אמר שצריך להתפשר או לבחור שאפשר גם וגם.

החשמלאי שהוא גם אופה - סיפור יפה

לסיום, עצרנו בצל עץ פרי לשמוע עוד סיפורים עסיסיים מעתליה המקסימה, ובין לבין הראש חולם על דירה במקום ועל האפשרות להיות חלק מהמרקם האנושי המיוחד הזה...ומיטל מחזירה לי חיוך מבסוט שאומר שהיה לה יום הולדת טוב במיוחד ועתליה מחלקת מתנות לקינוח עם ממתקי חלבה, תאנים וחמוציות פרי יצירתה ואני חושבת על כל ההשראה שקיבלנו היום ואיך שזה היה יום מלא בחוויות וטעמים משובחים...

באנו להנות...פסטישולה מישהו? (פסטיבל מוזיקה מקומי בתוך מנזר:)

ורק שחשבתי שאין טוב מזה, אנחנו חוזרים למסעדה שהיא במקור כנסיה עם נזירים אמיתיים, שהחליטו להפיק בה היום במקרה פסטיבל מוזיקה מקומי פתוח לקהל הרחב. וכשנכנסו מהסקרנות גיליתי שחיילת שמדריכה אצלי , משתתפת בפלייליסט הביתי, ואמורה לעלות להופיע בשעה הקרובה...איזה עולם קטן!!

אז עשינו סיבוב לבראסרי ליד, לשתות משהו קר בצל עין כרם, ולהינות מישיבה על המרפסת הכי שווה בכפר עם נוף פורח ,כנסיות מוזהבות, וגבעות ירוקות , בתי כנסת קטנטנים מבצבצים, ובין לבין חילופי משלחות עוברים ושבים של אנשי דת ומאמינים מכל הסוגים שעולים ויורדים במעלה הגבעה וכשהשעה הייתה שעת המופע, חזרנו לכנסיה ליד רק כדי לחבק ולפרגן לחיילת שלי שנתנה הופעה מקצועית מדהימה...בחורה ווקאליסטית שביום חיילת שעובדת עם נוער ובערב או בסופ"שים היא מופיעה להנאתה ומקדמת את קריירת הסולו שלה עם חומרים מקוריים שהיא כותבת והרבה אמירה אישית ואהבה לדבר....

!נו, כבר גיליתם את הסוד?- עתליה השפית, מיטל חברתי ילדת היום הולדת וטליה הזמרת והחיילת שלי! ...תודו שזה צירוף מקרים ושמות משעשע

וזה כל הסיפור בעצם, ואולי זו גם הברכה שלי ליום הולדת של מיטל וגם לי...מאחלת שניצור דברים מתוך כל הכישורים הרבים שלנו, מאחלת שנמצא את הייעוד או הדבר הזה שגורם לנו אושר, שנמשיך לתת אמון באנשים ובעצמנו , שנדע לפעמים לעצור הכל ולשבת במרפסת על כוסות משקה קר ביום חמים ולהנות סתם מהבריזה, שנהיה עטופות בחום ואהבה של חברים והמשפחה הרחבה כי אין כמו הבית, שנתחבר לרוחניות שמעצימה אותנו ובעיקר שנעשה דברים עם הלב, נתחבר למוסיקה, נבשל חלומות, כל מה שהלב מבקש ...שנקשיב ולא תפחד.