מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?

צילמה: דנה סתוי

מה עוד צריך הבן אדם בחיים?..לקום בחמש בבוקר, לארגן את המצלמה, לשים בצידנית ביצים בשביל החביתות של ארוחת הבוקר הקבוצתית, לקנות קפה טו גו בשביל להתעורר עם הזריחה ולנסוע לחופי צפון תל אביב והרצליה (חוף תל ברוך וחוף סידני עלי) עם עוד כמה משוגעים לדבר כדי להתחבר לטבע דרך העדשה.

יש שיגידו שאם מצלמים לא מתחברים לטבע ושדווקא המצלמה יוצרת ריחוק, ואני יכולה להבין את הטענה הזו, אבל אני גם יודעת איך זה מרגיש כשפעם בחודש אני מארגנת לי מיני לילה לבן, ומעירה את עצמי מרצון :) רק כדי לחוות את החוויה המיוחדת הזו של להיות חצי גוף במים, רגלים משתכשכות עם הגלים והחול וכמו נטענות מחדש, העין מחפשת בבריאה קסמים חדשים שהבוקר מביא, כאילו העולם מקבל איזשהו פוקוס חדש, והתבוננות על מה שמעניין אותנו באמת, סקרנות כמעט כמו של ילד לטבע, לפריחה מיוחדת , לתנועה של גל, לבעלי חיים ימיים שיוצאים בין הסלעים ואם לא מסתכלים טוב ויורדים לפרטי פרטים יכולים גם לפספס את זה...זה מה שהמצלמה עושה בי.

צילמה: דנה סתוי

פעם בחודש אני משכימה כדי לצאת מהרוטינה שלי ולראות את הדברים קצת אחרת...וזה באמת מבורך.

הרגשה של טעינת מצברים ואושר וגם..

צילמה: דנה סתוי

ראיתם פעם אדם רץ לבד בחמש בבוקר? או רוכב אופנים שמשכים רק כדי לגמוע מרחקים בשעת זריחה...בדרך כלל מסתכלים עליהם ויש שתי תגובות אפשריות: מבט של הערכה ופירגון (תוך כדי שבלב אנחנו אומרים לעצמנו , למה אנחנו לא ככה עם כושר או הלוואי ויכולנו להיות רצינים ככה כמוהם!) או מבט של תימהון של מה הבן אדם הזה עושה בשעה כזו ועוד מרצון?(ובלב תחושה של סיפוק עצמי שלפחות מצאנו משוגעים יותר מאיתנו בעולם:)

מתוך מאגר תמונות WIX

אבל פה כל הטריק בעצם...אומרים שאם אתה לבד בזה , אתה משוגע , אבל אם אתה כבר בקבוצה , חחח, אז אתה כבר לגמרי נורמלי :) וכמו שראינו בדרך לחוף קבוצות של ריצה שמשכימים קום כדי לרוץ ביחד, או קבוצות של רוכבי אופנים ספורטיביים שמדרבנים אחד את השנייה בדרכים, כדי שהדרך תאתגר אותם בחזרה...ככה גם הקבוצה הזו, כולנו גם משוגעים לדבר אחד... למצלמה...ומרגישים ממש כיף ביחד.

ביכולת ללמוד אחד מהשנייה (למשל תמרה לימדה אותי להכנס בראבק למים כדי למצוא את התמונות הטובות באמת..חח, תודה תמרה!!! אין כמוך!!),

או לקבל טיפים מקצועיים מהמדריך יוחאי שמותאמים לכל אחד ואחת ברמה האישית ולנסות ישר בשטח, לאתגר אחד את השנייה בצילום כזה או אחר, לפרגן , לתת עצות, לנדב חצובה או לבדוק עדשות שונות, להתרשם מהתוצרים המדהימים שכל אחד שולח שהם שונים לרוב אחד מהשני למרות שהיינו באותו מקום, ובאותה שעה ובאותה סיטואציה ולפעמים אפילו בדיוק באותה משבצת של סלע או שלולית מים...פשוט כל אחד ואחת מביאים את עצמם ואת מה שהם רואים בעיניים וזה תמיד מדהים אותי מחדש כמה שזה יוצא שונה ומגוון:)

צילמה: דנה סתוי

הביחדנס הוא הדרייב , הטבע המשתנה הוא הדלק, והיכולת לעצור הכל ולפתוח ארוחת בוקר סופר נדיבה במקומות שונים ומקסימים שלא הכרתי קודם בארץ, ולפרוס גבינות, עוגות, לחמים,עם סלטים ומטבלים, וחביתות שעושים במקום, פינת תה קפה מושקעת והכל באהבה וברוחב לב...זה סיבה מספיק טובה לקום בבוקר בשישי ולהתחיל את הסופש בדיוק ככה...בפוקוס עם עצמי:)

ממליצה גם לכם/ן למצוא את הדבר הזה שאתם משוגעים עליו ולמצוא לכם פרטנרים לשגעון כדי שזה יהפוך מתחביב לאהבה והזדמנות לביחדנס.

צילמה: דנה סתוי

שינוים לא צריכים להיות כל כך גדולים, דווקא אם שוזרים בעיני רגעים קטנים של אושר שמאזנים לך את היום , אז האושר מחזיק יותר מעמד מנסיעה קצרה לחו"ל או שופינג...הוא הופך להיות חלק טבעי בנוף שלך.