הנוער של היום...

תמונה מתוך מאגר WIX

מיומנה של רכזת נוער...עייפה אך מרוצה:): סיום סמינר הדרכה של שבוע בפקיעין עם המדריכים הצעירים של המנ"שים (מרכזי הנוער השכונתיים )

בתמונה הקבוצה שלי המורכבת מפסיפס מרגש של נוער יהודי,ערבי, נוצרי, צפוני ,דרומי, שומעים, חירשים, סטרייטים, להט"בים , דתיים שומרי צום ט' באב, חילונים ועוד... מנש מיקס אמיתי משכונות שונות בתל אביב יפו.

קבוצה 6 עם המדריכות נועה, איילת השחר ואני וכמובן הקבוצה הכי מנשמיקסית ומקסימה שאפשר לבקש!

(שורה עליונה: רונה, רימה, שחר,מוחמד. שורת ביניים: רועי, נהוראי,תמרי, איילת השחר, ליאן, דניאל, הודיה, נועה, ניקול, מרי,אבי. שורה תחתונה: אני, נועם, יפה, ימית, עדנה, וכמאל (אמל))

המחשבה לרגע בהתבוננות בהם,שהם מראה לחברה שלנו מעורר בי אופטימיות אדירה !

לדעת שברגע שמוציאים אותם מהשכונות ומההגדרות ומביאים אותם להתחבר תחת מטרייה משותפת של הדרכה והפנמה שהם דמויות המופת הבאות של הדור הבא, משהו קסום קורה...והם הנוער הברדקיסט לרוב, הונדליסט, החסר בושה והבוטה, לוקחים את האתגר בשתי ידיים ומוכנים למשימה וזה מרגש ,תמים ומלא קסם.

מוכנים למשימה להפריח את העולם

הנוער הזה הוא התקווה, השמחה, הפתיחות, היצירתיות, הרכות והסקרנות ליצור עולם משותף טוב יותר. הם באמת מאמינים בזה...ואני חושבת שגם אני מאמינה להם ובהם שהם עוד יצליחו לשנות את העולם !

ההבנה שאפשר בחמישה ימים בתנאי פנימיה לפתוח אותם להכרות מעמיקה, לאפשר להם להתחבר בלי לקטלג לשכונה או מגדר או מוצא, להתחבר ממקום של אהבה, ורצון כנה להכיר את האדם שמולך...זה מנחם אותי ממש.

תמונות מתוך הסמינר - צילמה דנה סתוי

אני זוכרת רגע מיוחד ביום שלישי בו ציינו במהלך הסמינר את צום ט באב, וחלק צמו וחלק לא, והצום ביומו השני התחיל לתת את אותותיו מבחינת עייפות וכאב ראש לצמים וביקשנו מהחבר'ה הערבים שאולי יתנו טיפים מצום רמדאן שעבר שנמשך בדרך כלל חודש ודורש גם לעבוד או ללמוד ולצום במקביל....ונוצרה שיחה יפה בעיני של פתיחות ושיתוף בטיפים, וגם על המשותף מבחינה ערכית בין 9 באב ורמדאן שמציין צום ודורש מהאדם תיקון פנימי של המידות, הרבה חסד וצדקה ואהבת חינם על פני שנאה וניכור.

ולרגע הייתה לי הרגשה שאנחנו בוראים מציאות אחרת.

סוגרים פערים - מתוך אתר WIX

הם ממלאים אותי בתחושה שהחברה שלנו, על אף שנראה שהיא מתמודדת עם נושאים מורכבים וקשים, היא גם עושה, מתנדבת, יוצרת ונפגשת כדי לשפר את הקיים ולרצות שיהיה פה הרבה יותר טוב.

וזה מתחיל מחינוך, וזה מתחיל במקום שהם מפנים מקום בלב ובזמן של החופש הגדול שלהם ומגיעים לשבוע של סמינר רק כדי להיפגש עם אנשים שונים ומגוונים מהם ולהביא מעולמם, להכין פעולות להעביר תוכן, ללמוד למשב, להדריך משחקים עם מסר ועם עומק רעיוני ובעיקר להתחבר לקישקע ולעלות את הנושאים הבוערים בהם באמת מאומנות ותרבות ועד גזענות,בריונות ברשת, שיתוף פעולה, קבלת האחר ועוד.

זה מה שבאמת מעסיק את הנוער...וזה ממש ממש כיף לראות שזה בא מהם.

אז אומנם השבוע היה אינטנסיבי, עם הרבה פעילויות ומעט שעות שינה, שמירות בשתיים ושלוש בלילה שהזכירו לי את הצבא שלי ובעיקר מעט פנאי והרבה עשיה ...שהזכירו לי שקודם כל אני נינג'ה עדין, בגוף ובנפש.

ושנית, שאני אוהבת להדריך את השטח, להשפיע על אנשים לאתגר את עצמם ולגדול, אפילו בשבוע :) שאני אוהבת את הסיפוק שזה נותן לי בסוף התהליך, את ההרגשה שאני מלמדת אותם להיות מחוברים יותר ומודעים לעצמם.